יש משהו במרחב הפתוח שפשוט משחרר גם אותי מאחורי העדשה, ובעיקר את הילדים המצולמים. היציאה לטבע, אל בין עצי הזית והשדות, מאפשרת לקטנטנים להיות פשוט הם – לחקור, לגעת, ולגלות את העולם בקצב שלהם. כשהם מוקפים ביופי טבעי ומרחב נשימה, אין צורך בפוזות מאולצות.

כשיש תאורה רכה שעוטפת הכל, שדה פתוח וקצת אקססוריז שמשתלבים בטבעיות – כמו סלסלת קש עדינה, שטיח רך או ספסל עץ קטן – כל מה שנשאר לי זה פשוט לתעד את הרגעים הכל כך מתוקים שקורים מעצמם.

לתפוס בעדשה את המבט המוקסם מבועות סבון שמרחפות באוויר, את החוויה של לשבת בתוך שדה תירס, או את המשחק העדין עם ארנב צעצוע. אלו בדיוק הרגעים האמיתיים של חיוך, צחוק וסקרנות לעולם מסביב 🙂

טעימות מצילומי גיל שנה לאשירה המהממת:

רגע לפני שמתחילה שנה חדשה,

רציתי לעצור לרגע ולהגיד תודה.

תודה על שנה מלאה בצילומים, בילדים מתוקים, במשפחות מקסימות ובהמון רגעים קטנים שהפכו לתמונות נדירות!

בשנה האחרונה זכיתי לצלם מאות משפחות, וכל צילום היה קצת אחר. עם האופי שלו, האווירה שלו והרגעים המיוחדים שאי אפשר לשחזר.

ועכשיו, לקראת ראש השנה, סיימתי מרתון מיוחד של צילומי ילדים.

כמה ימים מרוכזים של צילומים, המון ילדים מתוקים, רימונים, אור של סוף קיץ והרבה רגעים שפשוט היה חייב לעצור ולתעד.

זה בדיוק מה שאני אוהבת בצילום. לתפוס את הרגעים כפי שהם באמת.

את החיוך הספונטני.
את המבט הקטן.
את הקשר בין הילדים.
את התקופה הזו בחיים שעוברת מהר כל כך.

כי ילדים גדלים, אבל תמונה טובה יודעת להחזיר אותנו בדיוק לאותו רגע.

מאחלת לכם ולמשפחותיכם
שנה של בריאות, שמחות ובשורות טובות
והמון רגעים יפים לתעד ולזכור

הכנתי סרטון קצר עם תמונות מהשנה האחרונה

לצפייה בסרטון

באהבה,
רחלי

לפני כל יום צילומים, חשוב לי לעשות שיחת היכרות קצרה.

כשדיברתי עם האמא של החבורה המתוקה הזו, הבקשה שלה הייתה ברורה ומדויקת: "הכי חשוב לי שהילדים יצאו טבעי וזורם. פחות העמדות מאולצות, יותר הם."

כצלמת, הבקשה הזו היא נקודת הפתיחה המושלמת.

כדי להשיג את האותנטיות הזו, החלטנו לוותר לחלוטין על "פוזות" למצלמה ולהפוך את הסשן כולו ליום טיול קיצי, מלא חיים, חופש והרפתקאות. פשוט לתת לילדים להיות ילדים.

התחלנו את המסע הקטן שלנו ליד המים. יש משהו במים שמיד מוריד חומות ומוציא מילדים את השמחה הכי טהורה שיש. הם ישבו על גשרון העץ הקטן, נגעו במים, השפריצו וצחקו צחוק מתגלגל.

משם המשכנו אל הכרמים. כדי לתת עוד רובד של עניין בלי לפגוע בטבעיות, הוספנו למשחק קטנוע וינטג' תכלת שהשתלב נהדר בצבעי האדמה והעלים. הם ישבו בנחת, שיחקו בחול, כשהאור החם והרך של סוף היום עוטף אותם.

את השיא של היום חגגנו בשדה פתוח וירוק. כשהשמש התחילה לרדת וצבעה את השמיים בכתום של שעת הזהב, הילדים רצו חופשיים במרחב, ופשוט חגגו את הרגע.

החיוכים אמיתיים, התנועות משוחררות, והתמונות הופכות לזיכרון חי ופועם של ילדות מאושרת.

לפעמים, כדי ליצור את התמונות הכי יפות ומרגשות, לא צריך לנסוע רחוק או לחפש לוקיישנים מיוחדים.

הקסם האמיתי נמצא ממש אצלכם בבית, בין הספה למיטה, בתוך השגרה המוכרת והאהובה.

לפני סשן צילומי הלייף-סטייל הזה, שאלתי את האמא שאלה אחת פשוטה: "מה הילדים הכי אוהבים לעשות בבית?"

התשובה שלה הפכה ל"תסריט" של יום הצילומים שלנו.

המטרה לא הייתה להעמיד אותם בפוזות למצלמה, אלא פשוט לתעד את הרגעים הקטנים של היומיום, אלו שבדרך כלל חומקים לנו מבין האצבעות.

פתחנו את הסשן על השטיח, עם המשחקים שהם הכי אוהבים. היה מדהים לצלם את רגעי הריכוז, הסקרנות ושיתוף הפעולה הטבעי ביניהם

משם, האנרגיה עלתה!

אי אפשר לצלם ילדים בלי לתת להם להוציא מרץ.

הם קפצו, השתוללו ופשוט חגגו את המרחב הטבעי שלהם בסלון, עם המון צחוק ושמחה מתפרצת.

אחרי כל ההשתוללות, הגיע הזמן לרגעים השקטים והרכים יותר. הילדים התיישבו למנוחה ולקריאת ספרים על הספסל, רגע מתוק שעוטף את כל החוויה

בלי לחץ ובלי "תגידו צ'יז",

הכל קרה בצורה הכי אותנטית, טבעית וכיפית שיש. הילדים נהנו בטירוף וחוו את הצילומים כמשחק אחד גדול,

והתמונות? הן פשוט מספרות את הסיפור האמיתי והיפהפה של המשפחה.

מי אמר שכביסה זו מטלה משעממת?

בסשן הזה החלטנו לקחת פעולה יומיומית ופשוטה, ולהפוך אותה למשחק ילדות נוסטלגי וקסום.

עם חבל כביסה אחד, אטבי עץ וסל קש אותנטי, יצאנו אל הטבע כדי ליצור זכרונות של פעם..

תפאורה של שעת הזהב

בחרנו בלוקיישן ירוק של כרם פסטורלי, והגענו בדיוק בזמן לשעת הזהב – כשהשמש רכה, נמוכה ועוטפת את הכל בתאורה חמימה. האור הזהב בשילוב הבגדים הלבנים שהתנפנפו ברוח, יצרו תחושה של תמימות ופשטות שקשה להסיר ממנה את המבט.

סודות על חבל הכביסה

במקום לבקש מהם לעמוד ולהסתכל למצלמה, פשוט נתתי להם משימה: "בואו נתלה כביסה!". משם הכל קרה לבד ונוצרה דינמיקה מהממת. הם שיתפו פעולה, עזרו אחד לשנייה, ולחשו סודות מצחיקים מאחורי החולצות התלויות.

כשמצלמים ילדים,

האינסטינקט הראשון הוא הרבה פעמים לכוון ולהדריך: "תעמדי כאן", "תסתכלי אליי", "תחייכי".

אבל בסשן הזה, של צילומים לרבקוש המהממת,

החלטתי לעשות משהו קצת אחר – פשוט לשחרר.

נתתי לה את החופש המלא ליהנות מהטבע, לחקור את הסביבה ולהיות בדיוק מי שהיא.

ואני? אני פשוט עמדתי מהצד ותיעדתי.

את הצילומים התחלנו בשדה שיבולים קצור. על פניו, לוקיישן פשוט ואפילו מעט בנאלי.

הסוד פה היה התזמון!

הגענו בדיוק ב"שעת הזהב" – פרק זמן קסום לפני השקיעה שבו השמש נמוכה, רכה, ועוטפת את הכל באור חלומי.

רבקוש פשוט זרמה עם האווירה..

היא שרה שירים, העיפה את הכובע באוויר, והיה כל כך כיף לתפוס את הרגעים המשוחררים האלו בעדשה.

משם המשכנו אל השביל,

והפעם הצטרפה לחגיגה גם האחות הגדולה – שהיא כמו אמא שנייה בשבילה:)

תפסנו רגעים קטנים של ביחד, של צחוק משותף והליכה יד ביד. החיבור הטבעי והחם ביניהן פשוט נשפך מתוך התמונות.

לסיום, עברנו ללוקיישן של פרחים צהובים.

כדי להקפיץ את האווירה ולתת טאצ' של סטיילינג, הוספתי לשמלת הג'ינס הפשוטה מגפיים צהובים ומתוקים, וקישטנו לה את הקוקיות בפרחי השדה.

רבקוש התרוצצה, קטפה זר קטן כדי לתת לאמא מתנה, והשתוללה כל כך טוב עד שהשיער המהמם שלה עף ויצר תמונות מדהימות!