כשמצלמים ילדים,
האינסטינקט הראשון הוא הרבה פעמים לכוון ולהדריך: "תעמדי כאן", "תסתכלי אליי", "תחייכי".
אבל בסשן הזה, של צילומים לרבקוש המהממת,
החלטתי לעשות משהו קצת אחר – פשוט לשחרר.
נתתי לה את החופש המלא ליהנות מהטבע, לחקור את הסביבה ולהיות בדיוק מי שהיא.
ואני? אני פשוט עמדתי מהצד ותיעדתי.
את הצילומים התחלנו בשדה שיבולים קצור. על פניו, לוקיישן פשוט ואפילו מעט בנאלי.
הסוד פה היה התזמון!
הגענו בדיוק ב"שעת הזהב" – פרק זמן קסום לפני השקיעה שבו השמש נמוכה, רכה, ועוטפת את הכל באור חלומי.
רבקוש פשוט זרמה עם האווירה..
היא שרה שירים, העיפה את הכובע באוויר, והיה כל כך כיף לתפוס את הרגעים המשוחררים האלו בעדשה.
משם המשכנו אל השביל,
והפעם הצטרפה לחגיגה גם האחות הגדולה – שהיא כמו אמא שנייה בשבילה:)
תפסנו רגעים קטנים של ביחד, של צחוק משותף והליכה יד ביד. החיבור הטבעי והחם ביניהן פשוט נשפך מתוך התמונות.
לסיום, עברנו ללוקיישן של פרחים צהובים.
כדי להקפיץ את האווירה ולתת טאצ' של סטיילינג, הוספתי לשמלת הג'ינס הפשוטה מגפיים צהובים ומתוקים, וקישטנו לה את הקוקיות בפרחי השדה.
רבקוש התרוצצה, קטפה זר קטן כדי לתת לאמא מתנה, והשתוללה כל כך טוב עד שהשיער המהמם שלה עף ויצר תמונות מדהימות!
